קחו אחריות משותפת על החשבון המשותף, לא סתם קוראים לו ככה. 

אז החלטנו לקיים שיחת שקיפות כלכלית מקיפה. הלוקיישן: הספה בסלון. רשימת ציוד? כל הנתונים לגבי ההתנהלות הכספית שלנו, שלפיהם נבנה אקסל ניהול תקציב. השיחה זרמה חלק עד שמתישהו הסתבר שמיקי אינו היחיד שמאותגר מהרעיון של שקיפות כלכלית מלאה...

סכומים ומשימות של שירה ומיקי:

בניהול משק בית משותף שקיפות זה שקיפות, אין חצי היריון. 

תראו איזו שיחה מפתיעה מיקי יזם לפני כמה ימים

מיקי: מותק שומעת? דיברתי עם ההורים שלי.

שירה: שוב תלונות על ארוחות שישי? סליחה באמת ששונאת סלק.

מיקי: לא נו. מסתבר אחרי החתונה הם חסכו כל חודש לדירה. או ילד. 

שירה: אוקי...

מיקי: אולי נעשה כזה גם? נשים בצד בקטנה כל חודש.

שירה: אווווו, מיקי.... אני רועדת פה מהתרגשות.

מיקי: אבל לא להיסחף. הכסף הזה הוא גם למקרי חירום לא עלינו.

שירה: טוב.. אני אדבר עם כוכי, היא ספצית בזה.

מיקי: יופי. נגיד 400 ש"ח כל אחד בחודש, מתאים?

שירה: ומתאים לי ובניו! או בנותיו. יואו איך בא לי בת, מיקי...

מכירים את זה שחושבים על משהו אבל הוא לא מדובר? ואז הוא מדובר יום אחד וזה יוצא רע. אז פערי השכר ביננו. הם היו הפיל בחדר של היחסים שלנו כבר תקופה, ובסוף זה יצא...

רק האהבה תנצח.

בעקבות המריבה שירה עשתה חושבים ואז גם חשבון נפש...

היא החליטה על דעת עצמה שהיא תעביר 700 ש"ח מדי חודש לחסכון בחשבון המשותף ולא 400 J