בשיטה זו, מחיר המוצר נקבע לפי עלות הייצור שלו + הרווח שאליו מעוניינים להגיע, בהתאם למטרות העסק.

נהוג להשתמש בה כשמעוניינים להגיע לרמת רווחיות מסוימת, בהנחה שרמת הביקוש למוצר מאפשרת לקבוע את המחיר הרצוי. לדוגמה, בעל דוכן פלאפל שמעוניין להבטיח רמת רווח מסוימת על המנות שימכור. הוא יחשב את עלות הייצור של המנה, ויוסיף לה את הרווח שבו הוא מעוניין.

לפני השימוש בה, ודאו שהמחיר שתרצו לקבוע למוצר ריאלי. תוכלו לבדוק זאת באמצעות עריכת סקר שוק בקרב לקוחות פוטנציאליים.

בשיטה זו, מחיר המוצר נקבע לפי הערך הנתפס שלו בעיני הלקוח. כלומר, המחיר שהלקוח יסכים לשלם עבור המוצר בשל הערך והחשיבות שהוא מייחס לו.

נהוג להשתמש בה כשהמוצר ייחודי ומבודל, ומעוניינים לשוות לו תדמית יוקרתית. לדוגמה, ג'ינס ממותג של חברה נחשבת יתומחר גבוה יותר מג'ינס לא ממותג, למרות שעלויות הייצור שלהם עשויות להיות זהות. ברכישת ג'ינס ממותג, הלקוח משלם לא רק על הג'ינס עצמו אלא גם על המותג והערך שלו בעיניו.

לפני השימוש בה, ערכו סקר שוק ובדקו כיצד הלקוחות הפוטנציאליים תופסים את המוצר: האם הוא יוקרתי בעיניהם, מהו הערך המוסף שלו עבורם, האם יש חשיבות גבוהה מבחינתם לזהות היצרן, ומה המחיר שיסכימו לשלם עבורו.

בשיטה זו, מחיר המוצר נקבע בהתאם לזה של מוצרים מתחרים דומים.

נהוג להשתמש בה כשהשוק תחרותי ורמת הבידול של המוצר נמוכה.
לדוגמה, ספק שמוכר דגלי ישראל לרכב לקראת יום העצמאות, יבדוק מה המחיר שבו מוכרים המתחרים שלו וישווה אליו. אחרת, הלקוחות יפנו אליהם. אחרי הכל – הדגל הוא אותו דגל. 

לפני השימוש בה, בחרו 4-3 מוצרים דומים למוצר שלכם, הפונים לאותו פלח שוק, ובדקו מה המחירים שלהם. ודאו שאתם יכולים לעמוד במחיר השוק מבחינת עלויות הייצור ומטרות העסק שלכם.

בשיטה זו, נקבע למוצר מחיר נמוך ממחיר השוק של מוצרים דומים.

נהוג להשתמש בה כשמעוניינים לחדור לשוק חדש עם מוצר שיש לו מתחרים, או לשוק קיים עם מוצר חדש. לדוגמה, יבואן של מוצרי חשמל, שרוצה להכניס לשוק מוצרים של חברה שאינה מוכרת, יתמחר את המוצרים שלה במחיר נמוך יחסית על מנת למשוך לקוחות. לאחר החדירה לשוק, בעל העסק יוכל להעלות את המחיר לרמה הנהוגה בשוק, או להתייעל ולהוריד את עלויות הייצור / הייבוא.

לפני השימוש בה, בדקו היטב את הירידה ברווחיות או ההפסד הצפויים כתוצאה מהמכירה במחיר נמוך, והשתמשו בה לזמן מוגבל בלבד, כדי שלא תספגו הפסדים שאינכם יכולים לעמוד בהם.

בשיטה זו, נקבע למוצר מחיר גבוה יחסית, במטרה לגרוף כמה שיותר רווחים בזמן קצר.

נהוג להשתמש בשיטה זו כשהמוצר ייחודי, ואין בשוק מוצרים חלופיים במחירים נמוכים יותר. אם יירד הביקוש למוצר במחירו הגבוה, ניתן להוריד את המחיר לרמה נמוכה יותר. לדוגמה, יבואן בלעדי של מותג מוצרי ספורט נחשב, יוכל לתמחר את המוצר שלו גבוה יחסית, כל זמן שהוא בלעדי ושיש למוצר ביקוש. אם יאבד את הבלעדיות, או הביקוש למוצר ירד, הוא יוריד את המחיר.

לפני השימוש בה, בצעו סקר שוק ובדקו מה המחיר הכי גבוה שלקוחות פוטנציאליים יסכימו לשלם על המוצר. במהלך השימוש בשיטה, בדקו באופן שוטף את מצב המכירות, כדי להבין האם מחיר הגריפה מיצה את הפוטנציאל שלו וכדאי להוריד אותו מעט.